פרק יט – שפע

שולחן עץ מהוקצע היטב. כמו שגרמנים יודעים. צלחת כבדה ומעוטרת עליה נתח בריא של שניצל. הר מחית תפוחי-אדמה טבול ברוטב חום סמיך. שלולית אפונים, פרוסה עגבנייה, עלה חסה. חיתוך. נעיצה. העמסה. לעיסה. בליעה. אנחה. נשימה חוזרת לסדרה. הכרת טובה. בטן מלאה.

מרים ראש. מסעדה. וילונות כבדים מונעים כניסה של אור ואוויר.תמונות של קדושים וקדושות גרמניים. מעט סועדים. שקט של ספרייה. מבטים משוטטים משתהים עלי לפחות משבריר שנייה. מעדיפים לדלג. מותירים אותי רואה ואינו נראה.

מלצרית גדולת ממדים מנהלת עם זוג מבוגרים טקס נימוסי של חיוכים. מסמן לה שתיגש. רוצה קינוח. אלי המלצרית מקשיחה פנים. כמו בהזמנת הארוחה היא מציינת מחיר ולא זזה עד קבלת תשלום מלא. בנרטיב שלה יושב מולה קרוב לוודאי עבריין.באמת עבריין. מפעיל בסטה לא חוקית.

אחרי האוכל ברכה ציבורית. דרך זולה למקלחת ושירותים. אחר-כך חנות של מכונות כביסה. כולי ריחני. מעדנייה. קונה עגבניות, מלפפונים, דברי חלב קשים, שימורים, לחמניות, חמאה. יום של עשייה. נהיגה. העיירה אליה הזמין אותי הפקיסטני למכור נמצאת במרחק 93 ק"מ. עושה חישוב. יש לי שבעה ימים להגיע. כפול 24 זה 168 שעות. עלי לנוע במהירות ממוצעת של כחצי קילומטר לשעה. יש זמן.

בראשי מתנהל הדיון הבא. קול אחד נקרא לו הדואג אומר אי-אפשר להתעלם מעובדות. דיברת עם אלהים והוא ענה. מיד. קול אחר נקרא לו הספקן אומר נו אז? מה זה אומר? הדואג אומר לא יודע. חייבת להיות לעובדה הזאת משמעות. הספקן משיב יתכן. אבל לך תדע מה. את מי תשאל, את הדתיים? החרדים? המשפחה? מתעורר הבדחן. נס הפקיסטני קרה בשבת. גוי שהזמין אותי גם בשבת הבאה. כולם בראשי מחייכים. גם זאת עובדה.

פקק תנועה. מתעצבן. קול נוסף נקרא לו לעגן מגחך מה יש לך להתעצבן. אפשר לחשוב אתה ממהר. גם צודק. סביבי נהר מכוניות מתפקק. מחשבה. לא הדואג, לא הספקן, גם לא הלעגן. סע עם הזרם. תגיע לאן שכולם מגיעים. שם תמכור תמונות. זרם המכוניות מסתיים בחניה והופך לזרם אנשים. גורר עגלת תמונות אל תוך פרק שעשועים ענק. תחת רכבת הרים עצומה יש רחבה. זה המקום. זה הרגע.

מוציא תמונה ראשונה. ידיים ושטרות של כסף. קהל מתנפל על הסחורה. פחות משעה ואין סחורה. רועד מהתרגשות מיישר בקרוון שטרות של כסף. נוסע למפעל התמונות. משלם חוב. קונה עוד תמונות במזומן. חוזר עוד באותו ערב לאותה רחבה מתחת לרכבת ההרים ושוב. רק ידיים וכסף.

בלילה בקרוון משטח שטרות. ממיין. סופר. מסדר לפי סדר עולה. אחר-כך בסדר יורד. הספקן שותק. כולם שותקים. אין מילים. נרדם.