פרק כט - כלא

דפיקה בדלת. גבר מציג תעודה. אף-בי-איי. מה לי ולו שואל בשתיקה. הוא מכניס עצמו. מתיישב במטבח. מזמין אותי לשבת מולו. בתנועה יעילה ומנוסה מוציא קלסר ועט. מכיר את קרלוס סנטוס מנדז? לא. קרוז. הוא מוסיף. מכיר. מנדז דחף אדם מחלון בקומה שנייה. הבחור מת. הוא מביט בי. ידעת על כך? לא ידעתי. מחליט בינו לבינו שהוא מאמין לי. אשאל אותך בכלמקרה מספר שאלות. לפרוטוקול.

אפשר לבקר אותו? שואל את החוקר בסוף השאלון. פעם ראשונה החוקר מראה הבעה כלשהי. הוא מופתע. פניו משתנים לחביבות יתר. וודאי הוא אומר. חברה של קרוז. לונה. נמצאת כאן מברזיל. תאם איתה. פוגש את לונה בכניסה לכלא. שלוש נשיקות. קרוז ממש ישמח לראות אותך היא אומרת. קולה מסגיר הקלה עצומה משותף לצרה. שנינו דואגים לקרוז. שנינו אוהבים אותו.

מחכים. הבחור שהוא הרג היה ברזילאי. אומרת לונה. הוא אסף אותו מהרחוב. נתן לו גג מעל הראש. חזר יום אחד ומצא אותו בדרך לברוח עם כל מה שיש לו. התפתח ריב. קרוז דחף אותו מהחלון. קומה שניה. מת מפצעיו אחרי כמה ימים. קרוז נעצר. שוחרר בערבות ונעלם. זאת הבעיה. אם היה נשאר היה מזוכה אולי.

שותקים. פעם קרוז נעלם לשלושה ימים מספר לה. כשחזר סיפר שהיה בקונטיקט. רב שם עם בחור בפאב. הבחור היהשוטר. קרוז נעצר. הביאו אותו לפני שופט. השופט נתן לו ברירת קנס. לא תודה אמר לוקרוז. עדיף כלא. אוכל חינם, טלוויזיה חינם. תודה. לונה צוחקת. זה קרוז. יום למחרת השופט שואל שוב קנס או כלא. קרוז בשלו. אוכל חינם טלוויזיה חינם. כלא. השופט מתרגז אגרש אותך לברזיל הוא צועק. תודה עונה לו קרוז. כרטיס טיסה חינם. אחזור לאמריקה מבטיח לו קרוז.

לונה כבר לא צוחקת. הפעםזה רציני היא אומרת. שנה בכלא וגירוש. נכנסים. קרוז במדי אסיר כתומים. רזה. עייף. חיוור. שמח לראות אותי אבל גם מתבייש. עשיתי שטויות הוא אומר. עשית גם שטויות מתקן אותו. עשית גם הרבה דברים טובים. מאז לא שמעתי מקרוז. אבל שנים אחר-כך באיזו סצנת המונים בסרט הוליוודי ראיתי את קרוז. סטטיסט בקהל. שוב שמנמן. עליז. חייכן. מלא חיים. מאושר. אמריקה.