משדרים את המשפט של או ג'יי סימפסון בשידור חי. בלילה שידור חוזר. הבנאדם רצח את אשתו. אם היה עני היו תולים אותו כבר מזמן. אבל הוא עשיר. דלת החדר של בתשבע הדיירת החדשה נפתחת. נכנסת לשירותים. חוזרת לחדר. מרשרשת משהו. יוצאת ומגיעה לסלון.
סוף סוף רואים אותה. לבושה חצאית, חולצת טריקו ארוכת שרוולים, בידיה צלחת סכין ומזלג חד פעמיים משומשים ושקית זבל קטנה, היא ממלאת כוס מים בכיור המטבח ושופכת אותם על ידה האחת. ממלאת את הכוס שוב ושופכת את המים על ידה השנייה. ושוב. ושוב.
מה את עושה שואל. נוטלת ידיים היא אומרת את דתייה שואל. דתייה מבחירה היא עונה. כתוב בתורה לשטוף ידיים ככה עם כוס? ככה ההלכה היא עונה. ממתי ההלכה הזאת? אלפי שנים היא אומרת. לא היה להם אז סבון אומר לה. עדיף עם סבון.
בתשבע מוציאה שני סקוצ'ים. כחול ואדום. היא מסבנת את הכלים שלה בסקוץ' כחול וממשיכה לכלים שכבר שבוע בכיור. זה בשרי או חלבי היא שואלת על צלחת. מושך בכתפי. היא מחליפה את הסקוץ' הכחול בסקוץ' מקומי ומשתמשת בו.
מספיק לראות דוסים מסתובבים עם מעילים בקיץ כדי להבין שמשהו השתבש במשך כל אותן אלפי השנים אומר לה. בכלל. מה אכפת לאלהים איך שוטפים ידיים. השם נתן לנו תורה ללמד אותנו איך להיות הכי טובים היא מסבירה לי בנחת. והכי טוב לשפוך על הידיים מים מכוס? כך אומרים לנו החכמים היא אומרת.
גופי שקוע ברישול בספה. משפטו של או ג'יי סימפסון ממשיך ברקע. בתשבע עומדת ליד כיור מטבח מבריק לראשונה מזה שנים. למה שלא תשבי שואל. אותו כסף. בתשבע מתיישבת על קצה הספה. שותקת.
מספר לה את סיפור חיי. בתשבע מקשיבה. מספר לה איך אלהים עזר לי בגרמניה. מספר לה על הגירושין. על אדית. על הובלות. בתשבע מקשיבה. ומקשיבה. ומקשיבה. השעה כבר שלוש בלילה. בתשבע מפהקת בניגוד לרצונה.
לכי לישון. את עייפה. בתשבע לא קמה. מביטים זה בזו. התחברנו. טוב. היא אומרת. לילה טוב. נשארת לשבת. לילה טוב. בתשבע פורשת לחדרה. נשאר לבד עם המילים. מאז שהורי התגרשו פועל לבד. על דעת עצמי. לא מקשיב לאף אחד. לא מתייעץ. לא שואל. ולאן הגעתי? אולי אשיג איזה ספר על יהדות ואקרא קצת. אמריקה.