פרק מא - ברחוב

חיים החב"דניק הוא בעל הבית, חזות קשה. חשדן. מקמץ בחיוכים. מחזיק בבית מחסן קטן תחת המדרגות. הוא משתמש במחסן כתירוץ לצאת ולבוא מהבית מתי שבא לו. חיים לא אוהב את החברות שנוצרה בבית. לא נוח לו עם הבישולים של בתשבע. עם היחד של דיירי הבית.

 יושבים בחדר של צביקה על קפה ועוגיות. החדר של צביקה משמש אותנו סלון. סך הכל ביקשתי ממנו מנעול לשירותים ולמקלחת אומרת בתשבע. קשה בלי מנעול. ונטה למטבח ביקשתי. זה הכל. הבן אדם קמצן אומר צביקה. קשה כמו אבן מוסיף אדי. שקט לוחש צביקה. חיים בבית. משתתקים.

 שומעים את צעדיו הכבדים במסדרון. הוא פותח את המחסן שלו בקולות נפץ וחריקה. סוגר אותו. מציץ אלינו לחדר. זקן עם עיניים קודרות. יום תשלום הוא אומר. כולם משלמים. מה אתך הוא שואל אותי. התשלום אצלי בכיס עונה לו. אבל לפני שהוא יגיע אליך אם אפשר שתסדר לנו ונטה במטבח ומנעול בשירותים נודה לך. ואם אפשר קבלה.

 חיים מזדעזע. מה פתאום קבלה. כך נהוג באמריקה מסביר לו. בנחת. חיים מביט בי במבט של רוצח. טוב. בסדר. יותר מאוחר. הוא ממלמל ומסתלק. השתגעת גוער בי צביקה. הבית לא חוקי. הוא לא יכול לתת לך קבלה. מחייך. בדיוק. עדיף לו שיתקין ונטה במטבח. ומנעול בשירותים מוסיפה בת שבע.

 עשר בבוקר יום המחרת. יום חופשי. מתעורר בנחת. אוכל משהו. לומד חוק לישראל. דפיקה בדלת החדר. בפתח עומד בחור כולו קעקועים. מאחוריו ענק גמלוני כולו עגילים. מאחוריהם עוד אחד עם מבט חסר מיקוד. הבית שלנו מודיע המקועקע. מנפנף בחוזה ביד. יש לך שעה לפנות.

 מביט בשלושה. את החדר הזה שכרתי בכסף מלא אומר. נצטרך לפנות אותך בכוח אומר המקועקע. אין צורך בכוח עונה לו. לא אתנגד. עשה מה שאתה מבין. המקועקע מביט בי. שוקל אפשרויות. יאללה חברה הוא אומר לשניים מאחוריו. לפנות. לוקח את ארגזי הספרים ויוצא החוצה.

השלושה הופכים סבלים. בהתחלה במרץ ומהר מאד בדיכאון עמוק. הענק מוציא כסא כיסא שלי לרחוב ומציע לי לשבת. מתיישב.. כל חפצי ברחוב. עכשיו הם עברו לחדר של צביקה. צביקה לא בבית. מתקשר למשטרה. מסביר לטלפנית בקצרה את המצב. לוקחת כתובת. שולחת ניידת היא אומרת.

 דנה יוצאת לבנה. ראית מה הולך פה היא נושפת. ראיתי מרגיע אותה. הכל בסדר. אמנון מופיע בקצה הרחוב עם קניות. מנסה להבין מרחוק מה קורה. מה קורה הוא שואל. דנה מסבירה לו. הוא לא מאמין. מסתכל עלי. מהנהן לאישור. הוא מתחמם. תירגע אמנון אומר לו. על תעשה שטויות.

מתקשר למשטרה שוב. הם בדרך. צביקה מגיע. מסבירים לו. אדי ואריה מגיעים. הלם. הבריונים מסיימים לפנות את הבית. עייפים. מתנשפים. אנחנו נחזור מבטיחים ומסתלקים. בתשבע מגיעה. דבר ראשון היא מחפשת את התכשיטים שלה. לא מוצאת. גנבו את התכשיטים . עכשיו נזכרים כולם לבדוק. לכולם יש חוסרים.

בתשבע מכניסה כיסא הביתה. אף אחד לא נוגע בכלום עד שמגיעה המשטרה פוקד. היא מחזירה את הכיסא. דנה והחברה שלה מחליטות לעזוב. גם ככה הן תכננו לרדת לפלורידה. אריה משכנע את אדי להישאר. צביקה מתקשר לחברים. מחפש מקום לגור. הוא עוזב. אמנון בהלם. עדיין לא מאמין שחיים עשה את זה.

בשעה טובה מגיעה ניידת. חצי שעה אחרי שהאירוע נגמר. פותחים חלון. לא יוצאים מהניידת. כולם מתרגשים סביבם. מסבירים להם מה קרה. השוטרים שותקים. מקשיבים באדישות. כשזרם המילים נגמר לכולם אחד מהם מפהק ואומר זאת בעיה ביניכם לבין בעל הבית הוא. לא עניין למשטרה. סוגר חלון והניידת עוזבת. אנחנו נשארים ברחוב. אמריקה.