פרק נא - ישראל

לא יודע מה להחליט. לחזור לארץ או להשאר באמריקה. מגיעים הימים הנוראים. הולך לסליחות. באמת נורא. כל ה'חטאתי' 'עוויתי' 'פשעתי' הזה. עושים מה שעושים כל השנה. עשרה ימים של חטאתי עוויתי פשעתי.  הכל נסלח. פעם אחת מספיקה לי.

מוצא בית חדש. בעל בית ישראלי. קוראים לו ישראל. דיבור מינימלי. גר בקומה עליונה. משכיר מרתף וקומה ראשונה. יש חצר גדולה. מבקש מישראל לשכור את החצר לשבוע. לבנות סוכה. הוא מרים גבה. עשה מה שבא לך הוא אומר. חייב לשלם מסביר. כך ההלכה. מושיט לו שטר של עשרה דולר. הוא לוקח את שטר ומסתלק.

יום כיפור. המון מתפללים לבושים לבן מכף רגל עד ראש. מכוסים טליתות. שואגים שלוש-עשרה מידות. ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים. נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. לא צועק. בתורה הפסוק מסתיים ב"נושא עוון ונקה לא ינקה". בתפילה אנחנו עוצרים ב'נקה'. את ה'לא ינקה' משמיטים.

המחשבה שאפשר להתחיל דף חלק מושכת. מצד שני. יש לי ספר עבה של דפים חדשים שפתחתי. ללא תועלת. מצד שלישי כיפורים זה כמו מקלחת. מחר אתלכלך שוב. זאת לא סיבה לא לשפשף טוב טוב מאחורי האוזניים. עושה חשבון. עשר שנות נישואין כושלים. טיפשות ושחצנות. הרבה כעס. חוסר תקשורת. לא בסיס כלכלי. לא מקצוע. לא חברים. לא משפחה. אשמתי. בגדתי. גזלתי.

בוכה. מה עשיתי. מה אעשה. זועק אל הקדוש ברוך הוא. הזעקה שלי מתמזגת עם זעקת הקהל. ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. מתמזג. כל כולי כלל. בלי פרטי. תפילה עולה בי. אל נא רפא נא לו. מבקש על אבא. נכון שאין סיכוי אבל אולי. אל נא רפא נא לה. מבקש על לידיה. שמור עליה. שלא תכעס. אל נא רפא נא לי. מבקש על עצמי. לא משהו מסויים. רק תן כיוון.

למחרת מלא אנרגיה. בונה סוכה. הכי גדולה שאפשר. פטיש מסמר לוקח מהר. חמישה מטרים אורך. שלושה מטרים רוחב. שולחנות. כסאות. תאורה. קישוטים. כמה אורחים אתה מתכנן שואלת בתשבע. לא מתכנן. רוצה סוכה גדולה. ישראל בעל הבית צופה בי מהקומה השנייה. השמועה על הסוכה עושה כנפיים. ערב חג אין מקום לעמוד. אוכל. שתייה. שמחה.

שבעה ימים ושבעה לילות הסוכה מלאה. אנשים באים עם אוכל. יושבים. מברכים. מקיימים מצווה. שותים לחיים. מדברים. מספרים. צוחקים. ישראל משקיף עלינו מחלונו יום יום. לא מתערבב. לילה אחרון של חג. ארבע בבוקר. שלושה חברה מפלורידה באו עם מנות פלפל. שותים ערק. מספרים סיפורים של בעלי תשובה.

נכנס ישראל. השיחה נודמת. הוא מתיישב. מוזגים לו כוסית. שותה באחת. מה קרה. מוזגים לו עוד כוסית. מחסל גם אותה. מחכים לשמוע מה יש לישראל לאמר. כמה התרחקתי הוא מדבר לאט. שנים. על אבא לא אמרתי קדיש. לא ישבתי עליו שבעה. כלום. הוא משתתק. אבא שלי. לא רוצה להגיד עליך קדיש. לא רוצה לשבת שבעה. רוצה לראות אותך. רוצה לחבק.

חוזר לארץ מאירה מחשבה. עולה לארץ ישראל. יהיה מה שיהיה. תודה בורא שלי. תודה על ההדרכה. חוזר לארץ. זה סופי.

אמריקה.