רעננה. שש ורבע בבוקר. הולך להתפלל. תפילין ביד. כיפה על הראש. מוזר. מרגיש חציית קווים. ברדיוס קרוב יש חמישה בתי כנסת. כולם לא היו כשהייתי ילד. בוחר בקרוב ביותר. מתעטף בטלית. מניח תפילין. קורא קריאת שמע. ברעננה. תפילה שקטה. לחזן קול נעים. תפילה עניינית. גומרים הולכים. מעט נשארים ללמוד אחרי התפילה. נשאר איתם. כל אחד לומד לעצמו.
בבית אמא מכינה חביתה. עברה קורס מזורז למטבח כשר אצל שרה השכנה. סירים, מחבתות, צלחות, סכום. חלבי ובשרי. מסומנים כחול אדום. הרי לא תאכל כל הזמן בחד פעמי מסבירה אמא. מה התוכנית שלך היא שואלת. מתאר לה את השיטה של הרב שיינברג. להסתכל רק על מה שכאן ועכשיו. מה זאת אומרת היא אומרת. בן אדם צריך תוכנית. אתה צריך לחדש ביטוח לאומי. לגשת למשרד העבודה. יש להם קורסים להציע.
הולך לביטוח לאומי. פוגש את אבי מהשכונה. אבי מה שלומך. הוא מסתכל. לא מזהה. מזהה. לא מזהה. מזהה. לא מעכל. פותח עיניים. אתה. הוא צועק. אתה. מכל האנשים בעולם. לא מאמין. אח של איל חזר בתשובה. לא מאמין. למה עשית את זה. מה כבר עשיתי מתגונן. אוכל כשר. לומד תורה. שומר שבת. זהו הוא שואל בחשד. זהו מבטיח לו. טוב הוא אומר. לא כזה נורא.
שבת ראשונה בארץ. יש מיחם לשבת. אין פלטה אבל יש שעון שבת לתנור. מדביק מתגי חשמל עם סלוטייפ. מציע לאמא לוותר על טלוויזיה. לאמא קשה אבל היא מתרצה. טלפון אפשר לנתק יום אחד שואל. אם יהיה משהו דחוף היא מעלה ספק. מסתדרים אומר לה. קונה ירקות כמו שלמדתי אצל בתשבע. עושה סלטים. אמא קונה חלות. מבשלת פעמיים. פעם כשר. פעם לכולם. עורכים שולחן. רגיל לכולם. פינה כשרה בשבילי.
בית כנסת. ערב שבת. משפחות משפחות. מבוגרים בחליפות. אבות בחולצות לבנות. ילדים חלקם ציציות בחוץ. כיפה סרוגה גדולה. פאות מתנפנפות. חלקם בכיפה קטנה סרוגה עם בלורית מפוארת. אחרים בחליפה ומגבעת. שירה מתעוררת. שני קולות. ידיד נפש. אב הרחמן. משוך חסדך אל רצונך. תתרצה אדון כל יכול. אתה יכול לתת גם בלי רצון. אבל יהי רצון. יהי רצון שתתן ברצון. ירוץ עבדך אל רצונך. כמו אייל.
חוזר הביתה. משער החצר כבר שומע המולה. משפחה. כולם באו לפגוש בפלא. הילד חזר. מהדק סביבי הילה דקיקה של שבת. נכנס. חיבוקים. נשיקות. שמחה גדולה. אמא מזמינה להתיישב. יש שני טקסים היא אומרת. אחד קידוש. אחד כרגיל. שר שלום עליכם. אמא מצטרפת. שר אשת חיל. אמא עוקבת אחרי המילים בחוברת. צוחקת. מי זאת אשת חיל היא אומרת. מכבסת. מנקה. מבשלת. צדה. סוחרת. והגבר יושב בשערים.
שר בר-יוחאי. יש עוד הרבה שואלת אמא. אפשר לדלג אומר. מתחיל הטקס הרגיל. אמא מוציאה דף. מרכיבה משקפיים. מקריאה ברכה. בחרוזים. מארגנת פעילות. כל אחד מקבל דף וכלי כתיבה. כותבים ברכות. למה אתה לא כותב שואלת אמא. לא כותב בשבת מסביר לה. באמת עבודה קשה לכתוב היא אומרת. למה אסור לכתוב. רוצה תשובה קצרה או ארוכה מחייך אליה. קצרה היא אומרת. כי ככה כתוב בהלכה.
אפשר להתחיל לאכול שואל איל. רגע אומרת אמא. עכשיו קידוש. נעמד. נוטל כוס יין ביד. כולם מהססים אחרי. מקדש על היין. עכשיו אפשר לאכול שואל איל שוב. רגע אומרת אמא. קודם נטילת ידיים. נוטל ידיים. מברך על הלחם. מצווה לאכול לחם אומרת אמא. המצווה הכי אהובה עלי. עכשיו מותר לאכול שואל איל. אפשר אפשר. בתיאבון. אפשר לקחת מהסלטים הכשרים או שאסור לערבב כשר עם לא כשר הוא מוסיף בחיוך.
אי קטן של שבת בים חילוני. שיחות על חו"ל, סרטים. עבודה. טלוויזיה. טלפון מצלצל. לוקחים את השיחה הצידה. שהשבת לא תראה. הם כרגיל. אצלי חיים ומוות. כל העושה בו מלאכה מות יומת. אפשר שיר שבת שואל. לך על זה הם אומרים. שר כי אשמרה שבת. לחן ספרדי. שים משהו שכולם מכירים. מה שואל. ה-היום יום שישי. לא לא. שים משהו נורמלי. אשכנזי. שר מי האיש החפץ חיים.
אחרי הארוחה. קפה ועוגות בסלון. עוגות פרווה מכריזה אמא. אורי הבן של יניב מתיישב לידי. רוצה את התשובה הארוכה הוא אומר. לאיזו שאלה שואל אותו. למה אסור לכתוב בשבת. מנסה להסביר. מלאכה מוגדרת פעולה המוציאה מחשבה מהכוח אל הפועל. בשבת אנחנו מוותרים על הזכות לפעול כדי לשנות. הבנתי ולא הבנתי. הוא אומר. על זה אומרים טעמו וראו כי טוב. כאילו צריך לשמור שבת בשביל להבין. לא כאילו אומר לא. ממש.
שוקע בכיסא. עיניים כבדות. חושב על מה שאומר רב נחמן. כל הקולות בעולם הם מחמת החיסרון. גם קולות השמחה. מחמת שהיה חסר לו ובא לו. צדיק מוצא בלחם ומים כל עולמו. בשבת אין חיסרון. יש רק יש. יש מושלם. ויש. יש משפחה אהובה. כמה התגעגעתי. מביט בהם משוחחים. נחת. עיני נעצמות. לילה טוב אומר. מוקדם הם מתפלאים. שנת השבת קוראת לי מחייך. לילה טוב.
;){kind=link}