פרק נז - שלש שבתות - אצל יוכי

בתשבע חוזרת לארץ. זהו זה. אנחנו יחד. בשדה התעופה פוגש את אורלי. אחות של בתשבע. הם שמונה אחים. אורלי החמישית. זוהרת מכוונות טובות. אתם באים לישון אצלנו אומרת אורלי. רואה אצלי היסוס. בתשבע לא אמרה לך. לא היא לא אמרה. ככה זה בתשבע תתרגל אומרת אורלי. בתשבע בכורה. יוצאת משער הנוחתים. חיוכים גדולים. לא נוגעים. מוזר לא לגעת. עוצמתי.

שמוליק בעלה של אורלי פותח את הדלת. ברוכים הבאים. שלושה ילדים מציצים מאחוריו. אילון בן ארבע. יעלי בת חצי שנה בעגלה. הילה באמצע. תנו נשיקה פוקדת אורלי. אילון מחבק ומנשק את בתשבע. גם לדוד דורון אומרת אורלי. הוא מהסס. מניף אותו באוויר עד לתקרה. נוסח עדת הרוסים עולי העלייה השנייה. הוא צוהל מאושר. גם הילה רוצה. עושים תורות.

יושבים. שותים. אוכלים. מפצחים. כיד המלך. שבת אצל יוכי אומרת אורלי. מי מגיע שואלת בתשבע. נראה אומרת אורלי. יוכי הזמינה את כולם. איך כולם מזדעזעת בתשבע. יש איזה דירה של שכנים שנוסעים לשבת. חלק אצלי. נראה. מקבל סחרחורת. משנן בראש את כל האחים. בתשבע ראשונה. אחריה יוכי. אביגדור. איציק עם ארבע בנות. צורי עם ארבעה בנים. אורלי עם שלושה. אושרית וירון הצעירים.

למחרת בבוקר נוסעים לרעננה. פוגשים את אמא יוצאת מהרכב. התרגשות. שרה ומשה השכנים הדתיים חונים צמוד אלינו. שרה חוקרת את בתשבע חקירה קצרה. תגידי היא אומרת. אנחנו מחפשים אם-בית להוסטל שלנו בנתניה. יהיה לכם שם יחידה פרטית משלכם. תבואו לראות מחר. בתשבע לא יודעת מה לאמר.  אמא מכריזה בגאווה בישלתי הכל כשר למהדרין. לפי ההוראות של הרבנית שרה. שרה צוחקת. אמא שלך תלמידה רצינית היא אומרת. צוחקים.

למחרת נוסעים להוסטל בנתניה. וילה גדולה. מצוידת היטב. צוות קטן ולעניין. שרה המנצחת. מחליטים להישאר. בתשבע משתלבת בקלות. אמא מתקשרת. שבת אתם באים היא אומרת. השבת אנחנו אצל יוכי אחות של בתשבע אומר לה. טוב היא עונה. אז שבת אחרי. שבת הבאה אנחנו בהוסטל אומרת בתשבע. שרה שומעת את השיחה מחדר סמוך. תעשו שבת אצל רוחלה היא צועקת. תבואו לארוחה גם אצלנו.

ששי אצל יוכי. תעשיית סלטים במטבח. מחפשים פותחן ליין. אין. אולי בדירה של השכנים. אילון והילה רצים לקראתי. עומדים בתור. רוצים לעוף באוויר כמנהג הרוסים. התור מתארך. איתמר, עידו, גלעד. תעזבו אותו אומרת אורלי. זה בסדר אומר. סביבי מפגשים קטנים. צורי עם שמוליק. אורלי עם אמא אליאן. בתשבע עם אושרית. ירון עם יוכי. מדברים. מתיישב עם חוק לישראל. מתבונן. פתאום יש לי המון משפחה.

חושב על המשפחה שלי. אמא בת יחידה. המשפחות של ההורים שלה נכחדו בשואה. לחלוטין. הצד הרוסי של אבא גדול מעט יותר עם כל הגרושים וחצאי האחים. אנחנו שלושה. אייל עם שני ילדים. אמיר לא מראה סימנים. לי יש בת אחת. באמריקה. כולם לשולחן מזרזת בתשבע. צורי תתחיל לשיר שלום עליכם. צורי ושמוליק מתחילים לשיר. אל תבלעו את המילים גוערת סבתא אליאן. אורלי מאכילה את יעלי. יוכי נעלמה. אין סיכוי שנשב לאכול בקרוב.

בסוף אוכלים. סלטים. סלטים. סלטים. סלטים. סלטים חיים. סלטים מבושלים. אחר-כך דגים. אחרי הדגים בשרים. עם תוספות. סבתא אליאן לוקחת לי את הצלחת. לא יכול יותר אומר. אל תתבייש היא אומרת. ממלאת לי אותה מכל הסוגים. באמת לא יכול יותר לאכול. אין ברירה. צלחת עמוסה מונחת לפני. צריך להשאיר צלחת ריקה. כמנהג האשכנזים. עומד בפרויקט בקושי רב. סבתא אליאן לוקחת שוב את הצלחת. לא עוד! מזדעק. נלחם על הצלחת וזוכה בה חזרה.

מה אתה אומר על ברק שואלת אותי סבתא אליאן. ומיד משיבה. ברק לא מבין את הערבים היא מסבירה. הם מבחינתם ויתור על רמת הגולן זה כמו כניעה. רק ישכנע אותם לרצות עוד. צריך להגיד לסורים אתם יצאתם למלחמה. הפסדתם. נגמר. רוצים שלום ברוכים הבאים. לא רוצים לכו לעזאזל. מי צריך אותם בכלל. ככה צריך לדבר איתם אתה מבין. לא כל התרפסות השלום הזאת. במרוקאית אומרים קְשְיכְצְגְחְרְיג מְחְנְיהְחְעְח בְחְחְרְח

הילדים מקבלים במה. כל אחד בתורו וכפי יכולתו. עידו שר. איתמר אומר דבר תורה. אילון מכין הצגה עם הילה. חתן כלה. מארגן תלבושות. את תעמדי כאן הוא פוקד. מתרחק. הילה הולכת אחריו. אל תזוזי הוא מתעצבן. תעמדי כאן כשאני נכנס מתחילים הוא מסביר לה. טוב אומרת הילה. אילון הולך. הילה אחריו. אני לא אהיה חבר שלך יותר מאיים אילון. אמא! בוכה הילה. אילון אמר שהוא לא חבר שלי. אילון אומרת אורלי. אבל אמא היא כל הזמן זזה. מה לעשות אומרת אורלי. אחיות זזות.

ולי. לי יש פתאום המון משפחה.