פסח

עושים פסח אצל סבתא אליאן. אמא של בתשבע. הבית גדול. כמות החפצים עצומה. עם בתשבע אי אפשר לדבר כבר חודש. נמצאת אצל אמא מבוקר עד ערב. עד לילה. עד לפנות בוקר. מגיע לביקור. בתשבע במטבח. מרוקנת ארונות. משפשפת קירות. מבריקה מקרר. יוכבד אחות מספר שתיים למעלה בקומות. עושה אבק. תוציא לי את התנור מבקשת בתשבע. למה שואל. יש שם חמץ היא אומרת.

אושרית אחות מספר שמונה מנקה בחדר האורחים. סבתא אליאן משרה בגדים בחצר. החצר מלאה רהיטים. עליהם בגדים. בגדים על חבלים. בגדים על מתקן הליכה. על הגדר. שטיחים תלויים מטפטפים מים. ארגזים של ספרים. ערימה של כלי כסף משתזפת בשמש. דליים מלאי מים בכל מיני מצבים. ריח אקונומיקה באוויר. צינור גינה מפותל על כל הרצפה. כבר זכה להשפריץ בכל העולם. עומד בצד. מה העבודה הזאת לכם.

כפרה עליך קוראת לי סבתא אליאן. בוא תעזור לי עם הסחיטה. סוחט בגדים. יצחק מגיע. אח מספר ארבע. מביא שני פועלים. בא לסדר נזילה. כפרה עליך אומרת סבתא אליאן ליצחק אחרי שתי נשיקות יש עוד כמה דברים. יצחק נלחץ. איזה עוד דברים. אין לי זמן לעוד דברים. צוריאל מופיע. אח מספר חמש. מביא מצות. מתרוצץ בין אחות לאחות לאמא. סוגר עניינים. ירון מגיע. אח מספר שבע. עושה שליחויות.

סבא עמרם מגיע. יש קניות באוטו הוא אומר. הרכב פתוח. הולך להביא. הרכב מפוצץ. בגאז' מלא. ספסל אחורי. גם ליד הנהג. ארגזים של ירקות. בקבוקי יין, שקיות של בשרים. דגים. חטיפים. שתייה קלה. כלי ניקוי. מה לא. סבתא אליאן מביטה בכמויות הנכנסות מיואשת. עוד לא סיימתי עם המקפיא היא אומרת. בתשבע משתגעת. מה זה כל הקניות האלה. סבא עמרם צוחק. מסתודד עם צוריאל. מחליף כמה מילים עם יצחק. מתעניין בשלום הפועלים ומסתלק.

בלי משים נכנס לעניינים. שוטף. משפשף. מזיז רהיטים. עם כל פינה נקייה ההכרה מיטהרת. אנחנו לא סתם מנקים. אנחנו מנקים לפסח. מקיימים מצווה. כל שפשוף. כל הברקה. מצווה. סבתא אליאן נכנסת למטבח עם הצינור. משקה ארונות. עץ לא אוהב מים אומר לה. היא צוחקת. ככה יוצא הכי נקי. מפל מים של שתי מדרגות בכניסה לבית מצטרף לנחל בשביל המוליך לשער. שם הוא פוגש נחל נוסף המגיע מהשביל המקיף את הבית. שניהם יוצרים יחד נהר אל מתחת לשער ובמורד הרחוב.

הבית מקבל צורה. סבתא אליאן פותחת פרויקט חדש. מעצבת את הבית. מבקשת להזיז רהיטים. הבנות משתגעות. אמא הן צורחות. זה לא זמן. בתשבע מסיימת עם הכשרת המטבח. עוברת לבישולים. בשרים. דגים. מטבוחה. חצילים קלויים. חצילים מטוגנים. חצילים ברוטב. מי יאכל את כל זה. מצה שלמה אוכלים כנגד המוציא. מצה שלמה כנגד מצוות אכילת מצה. מצה כנגד הלל הזקן שהיה כורך. מצה כנגד האפיקומן.

אוכל בחצר. ארגז עם שאריות חמץ. ביצים קשות. תפוחי אדמה. בתשבע מרתיחה מיחם גדול עם מים פגומים. מים עם קצת אקונומיקה. מכשירה סכו"ם. הבית נוצץ. אין פינה שלא עברו עליה. במחסן. בחדרים. במרפסות. בחצר. בעליית הגג. ארונות, חדרי אמבטיה. בתשבע מפזרת עשר חתיכות חמץ בנייר כסף. יוכבד היא צועקת. רוצים להתחיל. איפה היא. עוד למעלה אומרת סבתא אליאן. עושה אבק. מברכים על ביעור חמץ. מדליקים נר לחיפוש. הבית מוכן לחג. הגב כואב.

בוקר החג. מגיעים אורלי ושמוליק. אורלי אחות מספר שש. מפשילה שרוולים. יוצא לשרוף חמץ עם שמוליק והילדים. מדליקים מדורה קטנה. מפזרים חתיכות של לחם, פיתות, עוגיות פתי-בר, ערגליות. מוסיף חבילת מחטי אורן. האש מתלקחת. הילדים מתלהבים. רוצים עוד. יוצאים לקושש מחטים. החמץ נשרף. מתבונן באש בשקט. עם החמץ נשרפות בתוכי שאריות אחרונות של עמידה מהצד. כולי יהודי. כולי מצוות. כולי ישראל.

ליל הסדר. שולחן נמוך ערוך מקיר לקיר בחדר האורחים. מוקף ספות. כולם שם. כל שמונת האחים. שעה ארוכה עד שמתיישבים. צוריאל מקדש. אל תבלע מילים גוערת סבתא אליאן. ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ברוך אתה ה' שהחיינו וקיימנו והגיענו. נמרחים על הספות. מרוקנים כוס ראשונה. נוטלים ידיים בלי ברכה. טובלים כרפס. הילדים שרים מה נשתנה. כולם רוצים לשיר. אין מספיק בתים. שרים כל בית כמה פעמים.

השיר הבא לא מוכר לי. בבהילו יצאנו ממצרים - לא מבין את האמצע - בני חורין יא לה לה. שורה אחת שחוזרת על עצמה. סבתא אליאן מניפה את קערת הפסח. מכסה אותה בצעיף גדול. הצעיף וקערת הפסח יוצרים מעין חופה. סבתא אליאן מסובבת את קערת הפסח מעל ראשים. כל נוכח זוכה לסיבוב מעל ראשו. לכל אחד שרים את שורת השיר. בבהילו יצאנו ממצרים. ---- בני חורין יא לה לה. כולם צוחקים. מאושרים.

הקערה מתקרבת אלי. מחכה בכליון עיניים לתורי. רוצה שסבתא אליאן תניף מעל ראשי את הקערה. רוצה שהקערה תכסה אותי. עוד שלושה סיבובים מגיע תורי. עוד שניים. עכשיו בתשבע. אחריה תורי. בבהילו יצאנו ממצרים בני חורין יא ללה לה. הקערה מעל ראשי. מסתובבת. מדברת אלי. אומרת לי סופרים אותך. אתה בפנים. סופרים אותי. סבתא אליאן מתיישבת. בתשבע נוטלת את הקערה ומסובבת אותה מעל הראש של סבתא אליאן. איזה כיף להיות יהודי.

הגיע תורה של המצה. נמרח על הספה בהסבה. לועס. מצה מתערבבת עם רוק לכדי עיסה.  לועס ושותק. מקיים מצוות אכילה. מאושר עד הקצוות. כורך מצה עם מרור. כמו שהיה נוהג הלל הזקן. הוא היה חי בזמן המקדש. חיזיון עולה לנגדי. כולם בירושלים. כ-ו-ל-ם. מיליונים. חניונים של קילומטרים סביב העיר. כל דיחפין אוכל. כל דיצריך שובע. בשר בלי סוף. קורבן פסח. חגיגה. ראייה. שלמים. להלל הזקן היה נתח כבש בין מצה למרור. אנחנו כמו אוכלים מקדונלדס בלי ההמבורגר.

לשנה הבאה בירושלים.