פרק סט - חיפושים

שלט נדלק. לשים חגורות. רמקול מודיע על נחיתה. עננות גבוהה. חם ולח. ניו יורק. ויזה לארה"ב על דרכון ישן עם תמונה של חילוני. דרכון חדש עם תמונה של דוס. ושבע שנים לא חוקיות בניו-יורק. מבקש להתפלל. הסידור במזוודה הגדולה. מתפלל על-פה. מזמור לדוד. בנאות דשא ירביצני. על מי מנוחות ינהלני. נפשי ישובב. גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא. כי אתה עימדי. שבטך ומשענתך. לשבט ולחסד. בכל מקרה.

נוחתים. צועד עם הזרם. משטרת ההגירה. שוטרת קשוחה מכוונת אותי לתור עם פקיד איטלקי. עצבני. מזמור לדוד. ה' רועי לא אחסר. מגיע תורי. הפקיד צועק. מישהו עונה לו. הוא מסובב שלט 'סגור' ומסתלק. נושא עיני אל השוטרת. היא מכוונת אותי לגשת לעמדה אחרת. פקיד דוס. דוס ממש. יותר ממני. הוא מתבונן על שני הדרכונים. זה אתה הוא שואל מצביע על החילוני. כן עונה. יישר כוח הוא אומר במבטא כבד. כל הכבוד. הוא חותם בשמחה. בהצלחה.

רכבת תחתית ריקה נוסעת על גשר בתוך חלונות של אנשים לא נספרים. למטה ברוקלין שוחה בזיעה ועשן. רכבת נבלעת באדמה. מתמלאת אנשים בתחנה. דממה. כל אחד בוהה בעשרים הסנטימטרים הפרטיים שלו. יוצא לרחוב בשולי האזור היהודי. תפאורה ישנה חסרת חן של בתים חומים אדומים. מימון גר בקומה שנייה של בעלת בית איטלקיה. מדרגות צרות וגבוהות. אשתו של מימון פותחת דלת. הריון מתקדם. חיבוקים. התרגשות.

תכיר אומר מימון. זורי. יהודיה מארגנטינה. צחוק מתגלגל. נעים מאד. מה התוכנית הם שואלים. נוסע מחר לשכונה של לידיה. אין לך כתובת? לא. מקווה שהיא לא התרחקה. כמה זמן לא ראית את הילדה זורי שואלת. כמעט שנתיים. אוכל לעזור לך בצד המשפטי היא מציעה. בשביל זה הבאנו אותך אומר מימון. לא חשבתי אחרת צוחקת זורי. יש לי חברה עם רכב אומרת אשתו של מימון. ניקח אותך. לא צריך. תודה. הם צוחקים כולם. בטח צריך. אתה באמריקה.

למחרת נוסע עם אשתו של מימון והחברה לקווינס. השכונה נראית לי עצובה. נכנס למשרד תיווך בו עבדה לידיה.זוג מבוגר ועייף. פותחים עיניים לקראתי. מחייכים. הם לא ראו את לידיה המון זמן. מתקדם לחנות של עמוס. שיפוצניק. מכיר את לידיה. החנות סגורה. הוא כבר לא שם אומרים בחנות ליד. פונה לבניין בו גרה חברה של לידיה. עולה במדרגות. דלת הדירה נפתחת בסערה. בחור צעיר יוצא ממנה. משוגעים הוא ממלמל לעצמו. הדלת נשארת פתוחה.

נכנס. החברה של לידיה רואה אותי בזווית עינה. היא תחת התקפה. התאומים שלה זורקים עליה אוכל ממקרר פתוח במטבח. צוהלים. היא מתקדמת תחת אש באומץ. הם בורחים. מתבצרים בחדר השינה שלה. אני מתקשרת לאבא היא שואגת. הם צוחקים. מתגלגלים מצחוק. קופצים על המיטה שלה. היא מתקשרת. מביטה בי עייפה. לידיה השביעה אותי לא לגלות לך איפה היא, היא אומרת. מצטערת. אבא רוצה לדבר אתכם היא צועקת לילדים. הם צוחקים.

חוזר לרכב. מזועזע. מספר מה ראיתי. בדיוק כמו שכתוב במשנה. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא. מה עכשיו שואלת אשתו של מימון. החברה שותקת. זהו אומר. נגמרו האופציות. יושבים ברכב שותקים. לעמוס יש תאומות אומר. מי זה עמוס הן שואלות. זה שהחנות שלו סגורה. הוא שמן שואלת החברה. כן. אשתו רותי היא ממשיכה לשאול. כן עונה. מכירה אותם. גרתי אצלם בשכירות כשהגעתי. יודעת איפה הם גרים.

הבית נעול. מהחלון של המטבח רואים את המקרר. על המקרר תמונה של עמוס רותי והתאומות. מחכים. עמוס מגיע.עייף. מופתע. חשדן. היא אומרת שאתה לא משלם הוא אומר. היא נעלמה מסביר לו. לא השאירה טלפון. לא כתובת. איך אשלם. יש איתי כסף לתת לה מוסיף. הוא יודע איפה לידיה. הוא לא יכול לגלות לי. הבן אדם הגיע מהארץ לראות את הילדה שלו מתערבת אשתו של מימון. הריונה המתקדם זז מעצבים כבושים. אדבר איתה מבטיח עמוס. לוקח פרטים.

בוקר. צועד לתפילה אצל הרב שיינברג. מימון מצטרף. מתרגש לקראת המפגש עם הרב. הוא זה ששלח אותי לישראל בברכה והצלחה. אולי אזכה ממנו לעוד ברכה. תגיד מימון. אתה מתפלל קבוע או שאתה בא לכבודי. ברור שקבוע. מחייך. בפעם האחרונה שדיברנו על תפילה אמרת שלא צריך להתפלל. אמרת לאלהים אתה הבאת אותי. אתה יודע מה אני צריך. אתה תספק. מימון צוחק. עדיין חושב ככה הוא אומר. עכשיו התפילה לא בשבילי. יש ילדה בדרך.

ניגש לרב שיינברג אחרי התפילה. פיק ברכיים. חיל ורעדה. הוא מזהה. מחייך. בקול לא נשמע מבקש ממנו ברכה. הוא מתעלם מהבקשה. מה מעשך כאן הוא שואל. מספר לו. הוא שוקל את תשובתי. לא ממהר לענות. ומה בארץ הוא ממשיך ושואל. מספר לו. הרב לוקח זמן. ואתה חוזר לארץ הוא מתעניין. בעזרת השם כן עונה. הוא שוקל את ענייני במחשבתו. אתה לא צריך את הברכה שלי הוא פוסק. יש לך את הברכה של ארץ ישראל. ומוסיף. להלכה, אתה זה שצריך לברך אותי.

עמוס מתקשר. לידיה לא רוצה לדבר איתך הוא אומר. אין לה מה להגיד לך. שכנעתי אותה להגיע לפגישה. בנוכחותי. היא לא תגיד כלום. אבל היא הסכימה להקשיב לך. קובעים זמן ומקום. מגיע מוקדם. מתיישב על ספסל. הזמן לא זז. מזיע. קם. מתיישב. מסתכל לכל הכיוונים. הנה עמוס מגיע. לבד. בלי לידיה. היא לא תגיע הוא אומר. מצטער. ניסיתי. אמריקה.