פרק סו – נס

שנה בארץ. מסתמן כיוון בחיי החתחתים.שלי. מלמד בכמה מקומות. מייצר קורס ללימוד אנימציה. לומד תורה. לומד תכנות בכמה שפות. זוגיות מתבססת. בתשבע רוצה לעזוב את ההוסטל בנתניה. חושבים לשכור דירה בכפר חב"ד. לא מקבלים אישור מוועד הכפר. אנחנו לא חב"ניקים מספיק. מנסים בצפריה. מושב ציוני דתי אשכנזי קרוב לכפר חב"ד. ועד המושב לא נותן לנו אישור. חושדים בנו שאנחנו חב"דניקים.

מוצאים בצפריה אישה שלא אכפת לה מה הוועד חושב. שוכרים ממנה בית ישן עם ים שטח מוזנח מסביב. בית כנסת כמו מועדון. דיבורים. רב צעיר לא מהמושב. התמנה מטעם הרבנות הראשית. יושב בפינה ושותק. אין לו מנדט להעיר למדברים. בימי חול מתפלל בכפר חב"ד. שם בית כנסת גדול וריק. כל המניינים בחוץ. מאה מטרים מבית הכנסת כבר מזמינים אותך להצטרף למניינים קטנים. לכולם יש חיוב. במלעיל. כולם רוצים להיות שליח ציבור. רוצים לאמר קדישים.

הודו? הודו? שואלים אותי. זה אומר שהמניין מתחיל ב"הודו לה' כי טוב" בימים ההם עוד הייתי קורא את כל התפילה בשקידה. מ'פתח אליהו'. עוד לא הודו עונה לשואלים. בקושי התעוררתי בארץ. נכנס לבית הכנסת הכגול והריק. ריהוט ישן וחורק. אפלולי משהו. מתפלל את כל ההקדמות. לקריאת שמע מצטרף למניין בבית כנסת צמוד. ספרדי. חמישים מתפללים ספרדים. אחד אשכנזי עם חיוב. מתפללים אשכנזית.

אף אחד במושב לא מדבר איתנו. לא שלום לא כלום. מנקים במרץ בית וחצר. משפצים. צובעים. מעלינו קו נחיתה של נמל תעופה בן-גוריון. מטוסים מרעידים כוס קפה כמה פעמים בשעה. בשבת מתפלל בבית כנסת של המושב. מדברים. מדברים בקדיש. מדברים בקדושה. מדברים בחזרת ש"צ. אין לי מנדט להעיר. אבל עם הקדוש ברוך הוא מותר לי לדבר.

מרכין ראש ומתכסה בציצית. זועק. הקדוש ברוך הוא! עשה שיפסיקו לדבר בתפילה! משאיר ראש רכון. הרי לא פניתי אל המדברים. פניתי אל בורא עולם. דממה נופלת. אף אחד לא אומר מילה. השקט נשמר עד סוף התפילה. גם למחרת. גם בשבועות הקרובים. חודש אחר-כך נרדם בחזרת ש"צ. הקדוש ברוך הוא צועק אחד המדברים. עשה שמי שנרדם יתעורר. מתעורר. תודה אומר לו בלב. תודה שאכפת לך ממני.

בגילנו צריך בדיקות כדי להביא ילד. נבדקים. בדיקת הזרע שלי יוצאת אפס. יש לי כבר ילדה אומר לרופאה. כנראה יש לך דלקת היא אומרת ונותנת מרשם. היא הרופאה של בתשבע. לי יש קופת חולים שונה. הולך לרופאת משפחה אקראית. מסביר את המצב. מבקש להחליף את המרשם למרשם של הקופה. לא מכירה את סוג התרופה הזאת היא אומרת. לדעתי כדאי שתראה אורולוג.

עושה פרצוף של איזה בזבוז זמן. היא מבחינה באי הרצון ומתקשרת. יש לי חברה אורולוגית היא מסבירה. החברה לא עונה. היא מסתכלת לי בעיניים ואומרת. יש פה לידי אורולוג. נראה לי שהוא פנוי עכשיו. תיגש. מתרצה. אורולוג עם זקן ומקטרת. שולחן גדול ומצועצע. בודק אותי. מתקתק במחשב. מבקש ממני בדיקות. דם. אולטרה סאונד. צואה. נפלתי על משועמם. לוקח את הניירת ויוצא למזכירות. האולטרה סאונד פתוח. תיכנס עכשיו אומרים במזכירות.

אולטרה סאונד. בודק מורח אותי בג'ל. מעביר עלי מיקרופון קשור בחוט למוניטור. פניו מרצינים. יש לך גידול הוא אומר. חזור לרופא שלך עכשיו. חוזר לרופא. הרופא מרים עינים מעיתון. תחזור רק עם כל הבדיקות הוא גוער בי. שלחו אותי מהאולטרה סאונד. יש לי גידול. הרופא מחוויר. מתנצל. מביט בריכוז בתוצאות הבדיקה. שואל איזה ביטוח יש לי. עושה טלפונים. קובע ניתוח באיכילוב. כבר למחרת.

איך גילו לך את הגידול כל כך מוקדם שואל אותי הרופא באיכילוב. מספר לו. ממש נס הוא קובע. צוחק. יש לי גידול ואתה מדבר איתי על נס. הרופא לא צוחק. לא פחות מנס הוא חוזר ואומר. יש לך גידול קטן הוא מסביר. רוב החולים שמגיעים אלינו הם בשלב הרבה יותר מתקדם. כבר אין הרבה מה לעשות. הרופא מזמין רופאים נוספים. כולם בוחנים ניירת. מתפעלים. ממששים. חוקרים. מחפשים רמז לאפשרות לגילוי מוקדם.

מוסע על מיטה במסדרונות בית החולים. צוות חייכני, אדיב. מקצועי. מועבר אל מיטת ניתוח. מוקף זרקורים וצוות. מתחבר למוניטורים. מתחבר לאינפוזיה. מתחבר לחמצן. ספור ממאה אחורה אומרת מישהי. מאה. תשעים ותשע. תשעים ושמו….