יושב על מדרכה בגרמניה. רעב. רואה את סוף הדרך. מוצא עצמי מדבר עם אלהים. לא רואה מוצא אומר לו. לא שהחיים שלי הם משהו. אבל אם אתה מעוניין שאמשיך ואחייה תעשה משהו. השמיים נפתחים. שפע נשפך עלי. כסף. אוכל. אהבה. שפע. מרגיש רצוי. מרגיש חשוב למישהו. אהבה עוטפת אותי. פוקח עיניים. בית חולים. אחרי ניתוח. עדיין חי.
הרופא המשחרר מסביר על המשך טיפול. כימותרפיה. לא בא בחשבון אומר לו. נסה להתקשר לרב פירר. אם יש פתרון אחר הוא ידע עליו. מי זה הרב פירר שואל אותו. הרב פירר יודע הכל על הכל בנושאי בריאות. אם יש אפשרות אחרת הוא ידע עליה. הרופא מוסר לי פתק עם מספר טלפון. מתקשר. עונה מכונה. צריך לשלוח ניירת בפקס ולחכות לטלפון. מחכה.
שעה אחר-כך מתקשר הרב. גש לדוקטור נוימן הוא אומר. היא יושבת בבילינסון הוא מוסיף ומנתק. מה זה הרב הזה. מעכל את ההוראת. הולך לראות את דוקטור נוימן. מבקש הפנייה בקופת חולים. דוקטור נוימן לא עובדת עם הקופה שלנו אומרת הפקידה. כך אמר הרב פירר מסביר לה. גם אם זה אומר לעבור קופה. היא מתיישרת. עושה טלפונים. מתקתקת במקלדת. ניגשת למנהל. משיגה הפנייה.
חדר המתנה מלא. כולם חולי סרטן. אווירה נעימה. הסרטן מלמד שחבל לבזבז חיים על כעס. תלונות. על מה היה יכול להיות. על מה היה צריך להיות. חיים הווה. רואים מה יש. נכנסת אישה צעירה יחסית. מלאה אור. דוקטור נוימן. מאור הלבנה היא מכריזה. לוקח לי רגע להבין שהיא מתכוונת אלי. היא בוחנת אותי. חשבתי שאתה אינדיאני היא אומרת.
נכנסים לחדר רופא קטן. ערמות תיקים על השולחן. על הכיסא. על הרצפה. בלגן. מאור הלבנה. מה זה השם הזה היא שואלת. מסביר. לבנה זה ליבנה בלי יוד. כי ישראל שהוא פרופסור לדקדוק מתעקש שכותבים ליבנה בלי יוד. מאור זה שם המשפחה של גרושתי. אין לה משפחה. היה לה חשוב לשמור על השם. עשינו הגרלה שם של מי יהיה ראשון. יצא מאור ליבנה. בלי יוד. מאור הלבנה.
הכיפה לא תמיד הייתה לך על הראש היא חוקרת. עניין חדש יחסית עונה. יש לי כמה שאלות להעביר לו היא אומרת. אנחנו נלחמים פה בסרטן עם סטטיסטיקה. אתה במצב טוב. 85% סיכוי שהסרטן לא יחזור. אם נקרין אותך נוסיף לך 12% סיכוי לחלות בסרטן מההקרנות. טלפון מצלצל. היא מקשיבה. תוריד את האטמוצרופידין לחצי, ותיקח גם את הסיפוציטין. הכחולים. כדור כל שלוש שעות. היא לא פתחה תיק. לא הסתכלה במחשב. הכל בראש.
איפה היינו היא שואלת. הדלת נפתחת. מציץ רופא. מתייעץ איתה לגבי חולה אחרת. היא מציידת אותו אפשרויות. הכל מהראש. למה את צריכה את כל התיקים שואל. זה לסטטיסטיקה היא מחזירה אותנו לעניינים. במקום הקרנות נעבור סדרת בדיקות. אחת לחודש. אם תהיה בחמישה עשר האחוזים הדפוקים נתפוס את זה בזמן. אם לא, חסכנו לך שניים עשר אחוז סיכון מיותר מהקרנות. נשמע לי כמו תוכנית מצוינת.
עכשיו בוא נדבר על הדברים החשובים באמת אומרת דוקטור נוימן. אביבית. כך היא רוצה שאקרא לה. מי ששמח יש לו סיכוי טוב לעבור את החיים בלי סרטן. גם אם יש לו תורשה מקולקלת. סרטן פורץ על טראומה חד פעמית כמו תאונה, או דיכאון מתמשך. מה הסיפור שלך. האפשרות השנייה אומר. לא ראיתי את הבת שלי כמעט שנה וחצי. משום מקום פורץ בכי. דוקטור נוימן קמה. נועלת את הדלת. מגישה טישו ומתיישבת.
מספר לה. לידיה נשארה בניו-יורק. כמו שאמרתי בודדה. הילדה שלנו זה כל מה שיש לה. היא ניתקה איתי קשר. בגלל הכיפה. היא נכנסה לחרדות שיופיעו לה חבורת מזוקנים ויחטפו לה את הילדה. לא מצליח לשכנע אותה אחרת. אביבית מישירה מבט ירוק ואומרת. הבת שלי בניו-יורק. דוגמנית. היא מראה לי תמונות. אתה חייב למצוא דרך להיות שמח. אין לך ברירה.
אולי זאת התשובה לשאלה שלך לאלהים אומר. הוא רוצה שנלמד להיות שמחים. היא צוחקת. חשבתי שאתה רציני. קודם כל אפשר היה לחשוב על אלף דרכים אחרות נחמדות יותר להביא שמחה. שנית לכתחילה לשיטתך הוא זה שמונע ממך לראות את הילדה. צודקת. הדוסים אומרים נסתרות דרכי האל. לי נראה שדרכיו נסתרות רק כי אנחנו לא לומדים מספיק. לא מקשיבים. חוסר הבנה לא מלמד על היעדר תשובה.
דוקטור נוימן מתרשמת מהתשובה. טוב היא אומרת. אתה תלמד. ועד שתמצא תשובה אנחנו נמשיך לאסוף סטטיסטיקה. היא נותנת לי חבילת הפניות לבדיקות. נתראה בעוד חודש מאור הלבנה.
;){kind=link}